האינטרנט הפך לשוק עולמי ענק המשמש למכירת מידע ולקנייתו, וכנ"ל לגבי מוצרים ושירותים מכל סוג שניתן להעלות על הדעת. כמו בכל זירה אנושית, קיימות גם תופעות שליליות דוגמת הכנסת וירוסים הרסניים ופעילות עוינת של האקרים (פצחנים), האקרים המתמחים בחדירה למחשבים ולרשתות מחשבים.פירוש המילה hack הוא להכות בגרזן והמילה התגלגלה לתחום המחשבים. האינטרנט הפך למרחב עימות נוסף (Siberspace) בין מדינות המנסות לפגוע זו בזו באמצעות חדירה ופגיעה במאגרי המידע והמחשבים. לכאורה, במציאות הנוכחית, מכיוון שכל מערכות החיים, מה "מוח הממוחשב" של מדינת האויב ועד יחידות הקצה נשלטים או משובצים במחשבים, ניתן להכריע את המלחמה ללא כל שימוש בכוח פיזי. משנות ה-2000 החלו לפעול בתחום ארגוני טרור, שזיהו את היכולת להטיל אימה על מדינות ועמים. משנת 2011 הותקפו אתרי אינטרנט במדינת ישראל על ידי האקרים ממדינות ערב ומארגוני טרור פלסטינים של האסלאם הקיצוני. הוקם מטה לאומי מקוון ללחימה בטרור ומשרד הביטחון וצה"ל החלו בהקמת יחידות ובהיערכות למתן מענה לאיום החדש.
אומדן הנזק של פשעי סייבר (לא כולל התקפות בחסות מדינות, טרור סייבר ומקורות תקיפה אחרים) מוערך ב-500 מיליארד דולר לשנה. הנזק הכלכלי הוא עצום ושווה בהיקפו לתוצר הלאומי הגולמי של מדינות בסדר גודל בינוני, דוגמת נורבגיה או פולין (צרויה, שיתוף פעולה גלובלי מול פשעי סייבר). גם חברות ישראליות החלו לפעול בתחום במרץ רב. כך, לדוגמה, חברת "צ'ק פוינט" נערכת לסכל איומי סייבר הנשקפים כיום למכשירים הניידים. המכשיר מכיל ריכוז מידע מיידי על כל אדם וגם יכול לשדר כל מידע. בשנת 2014 ייצאו חברות הסייבר הישראליות פתרונות וטכנולוגיות בהיקף של כ-3 מיליארד דולר וכך מיצבו את מקומה של ישראל כ"מעצמת סייבר". על פי הערכת מכון היצוא, פועלות בארץ כיום כ-250 חברות סייבר, מרביתן חברות סטארט-אפ, שרובן הוקמו בשנים האחרונות. (גל, מקדמים את הסייבר הישראלי בשוק העולמי). בסיכומו של דבר, הדרך היחידה להילחם באיומי הסייבר בצורה יעילה היא ע"י שיתוף פעולה גלובלי.
בשנות ה-50 התקשו מרגלים בצילום ובהעברת עותקי מסמכים. אולם אדוארד סנודן, עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ית (NSA) חשף בשנת 2013 את הציתותים של הסוכנות לכל אזרחי ארה"ב ולמדינות רבות (כולל מדינות ידידותיות לארה"ב ובהן ישראל) והדליף למעלה מ-90,000 מסמכים! בשנת 2006 הקים העיתונאי האוסטרלי ג'וליאן אסנג' את אתר ההדלפות "וויקיליקס", אתר שבו פורסמו מסמכים מסווגים רבים. בשנת 2010, בהדלפה הגדולה ביותר אי פעם, פרסם האתר למעלה מ-700,000 מסמכים ותכתובות שנשלחו למחלקת המדינה האמריקאית מהקונסוליות שלה בכל העולם, מסמכים אשר נועדו במקור לשמש את האנשים המוסמכים בלבד. המסמכים נגנבו מצבא ארה"ב ע"י החייל בראדלי מאנינג. מאנינג שימש כחוקר מודיעין בבסיס ממזרח לבגדד. הוא נשפט בשנת 2013 ל-35 שנות מאסר.
בשנת 1965 צפה גורדון מור, ממייסדי חברת "אינטל", כי אחת ל-18 עד 24 חודשים תוכפל כמות הטרנזיסטורים בכל שבב. העיקרון הוכח כמדויק למדי. המערכות ממשיכות לקטון, מהירות המעבדים גוברת והמחיר יורד. הטלפון הראשון החכם (סיימון) מתוצרת IBM הוצג כבר בשנת 1992. בשנים שחלפו מאז התפתחו הסמארטפונים ונמכרו בכל העולם במהירות מסחררת. הסמארטפונים ממזגים ביחד תקשורת בכמה סוגים (כולל הרשתות החברתיות), מצלמה, מחשב ויישומים נוספים. למעשה, מרבית הטלפונים החכמים הם מחשבים לכל דבר ש"נדחסו" למארז הגדול במעט מזה של טלפון סלולרי רגיל.
ב-15 ביולי 2015 העריך מנכ"ל "אינטל", בריאן קרזניץ', שייתכן שמגזר המחשבים לא יוכל לעמוד עוד בקצב הגידול שנחזה ב"חוק מור" בשנת 1965. קרז'ניץ אמר שפרק הזמן הנדרש לאחרונה הוא שנתיים וחצי. לפיכך, המעבר המתוכנן של "אינטל" מדור השבבים הנוכחי בגודל 14 ננומטר, לגודל של 10 ננומטר, צפוי להתחיל רק במחצית השנייה של 2017 במקום בשנת 2016.
הננומטר היא מיליארדית המטר ורק גודל של 400 ננומטר נראה על ידי עין אנושית. גם ב"חוק מור" חלו שינויים מן הקביעה הראשונית שלפיה מספר הטרנזיסטורים שניתן להכניס לשבב יוכפל מדי שנה, עד שעודכן בשנת 1975 לשנתיים ונותר מאז בקצב זה.
התוכנה שינתה לחלוטין תעשיות שלמות: דפוס, מוזיקה, קולנוע, בנקים, אופנה, טלוויזיה, תחבורה, תקשורת, צילום, מסחר. הזרועות הארוכות של התוכנה ניכרות כיום בכל חפץ פיזי, בין אם מדובר בעיר החכמה, בבית המחובר וברכב המשוכלל. התופעה מכונה:" האינטרנט של הדברים" (IOT: Internet Of Things). מיליארדי "דברים" יחוברו לרשת בשנים הקרובות. לפי מחקרים, עד שנת 2020 יחוברו יותר מ-50 מיליארד "דברים'"לאינטרנט ואילו עד שנת 2030 יעמוד המספר על לא פחות מ-500 מיליארד "דברים". ככל שתעלה כמות ה"דברים" המחוברים, תגבר החשיפה ויגבר שיעור הנזק האפשרי. (גל, אורן שגיא מנכ"ל סיסקו ישראל).
כיוון מהפכני אחר הצובר תנופה הוא "ענן מחשוב"Cloud computing) ). חברות המחשבים נערכו בשנים האחרונות לספק את כל שירותיהן כשירותי "ענן". המושג "ענן" מתייחס לשירותי מחשוב הניתנים למשתמש על פי צרכיו באמצעות מחשב מרוחק. לפיכך המשתמשים אינם נאלצים להחזיק משאבי מחשב משלהם אלא שהם יכולים לשכור את מה שנדרש להם כשירות.
המחשוב בארץ ישראל מימי הבריטים ועד שנת האלפיים
ימי המנדט הבריטי הורישו למדינת ישראל תשתית מסוימת בתחום המיכון - תחום שקדם למחשבים, על פי הטכנולוגיות של אותן שנים. אמצעי המיכון נשענו על מכונות אלקטרומכניות מתוצרת POWER SAMAS ועל כרטיסי ניקוב בעלי 40 או 21 טורים, כאשר הנתונים הוצגו על ידי נקבים עגולים מחוררים בכרטיס. סדרת המכונות (מיון, ליווח (הדפסה) וחישוב), אפשרה עיבוד נתונים והפקת דו"חות. קליטת הנתונים על גבי כרטיסי הניקוב נעשתה על ידי מכונות ייחודיות לרישום נתונים, מכונות שהיו חלק חשוב מתהליך הייצור. במכונות אלה נעשה שימוש במחלקה לסטטיסטיקה של המנדט, בחברת החשמל בנהריים, בסוכנות היהודית, ברכבת ישראל, בחברת האשלג, בבנק אפ"ק (כיום בנק לאומי) ועוד.
מערכת המיכון שפעלה במחלקה לסטטיסטיקה של המנדט פורקה והועברה לקריה בת"א וכך שימשה כבסיס להקמת הממ"ס (מרכז מיכון וסטטיסטיקה) של צה"ל. החברות הראשונות שמכונות שלהן פעלו בארץ היו National, IBMו- .NCR
המשך יבוא.
