כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

ד"ר ישראל בן דור על 'המפץ הגדול'- גירוש ספרד ותוצאותיו (חלק ח')

משגב | פורטל משגב תרבות ופנאיפורסם: 15.02.16 , 11:58ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו, קהילות שניהלו מסחר ענף בנתיבים הימיים שבין צפון מערב אירופה לבין חופי חצי האי האיברי והמושבות בעולם החדש. לצורך המסחר, הידקו סוחרים אלו גם את הקשרים עם "הנוצרים החדשים" שישבו בחצי האי האיברי ובארצות קתוליות אחרות, ארצות שבהן נאסרה נוכחות יהודית גלויה. בדרך זו נשמרה תחושת זהות משותפת שהבדילה אותם מתפוצות ישראל אחרות. בכל הקהילות נאסרה ההליכה לארצות הקתוליות (שכונו בכינוי גנאי: "ארצות האלילוּת") ומי שהלכו בכל זאת נדרשו לבקש מחילה בבית הכנסת בפני הציבור. מאמץ אדיר הושקע כדי להחזיר את האנוסים אל היהדות ולצורך זה תורגמו והודפסו בספרדית ובפורטוגלית עשרות ספרים. נכתבו גם חיבורים רבים שהביעו התנגדות לנצרות ושנועדו לחזק את הדבקות ביהדות וביצירתה הרוחנית.
מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה קלטו כ-40,000 מן המגורשים. מרוקו קלטה את המספר הגדול ביותר של המגורשים. מרביתם הגיעו בקיץ ובסתיו בשנת 1492 ומגורשים ואנוסים נוספים הגיעו מפורטוגל, לאחר השמד בשנת 1497. לפיכך, מ-3 קהילות צפון אפריקה, הושפעה יהדות מרוקו במידה הרבה ביותר מהמפגש עם מגורשי ספרד. מגורשים נוספים באו בטפטוף עד אמצע המאה ה-16. אולם גם שם לא ניתנה מנוחה לניצולים. במחצית הראשונה של המאה ה-16 כבש הצבא הספרדי כמה מהערים באלג'יריה, בתוניסיה ובלוב ובכל מקום הוא רדף את הקהילות היהודיות וביצע בהן מעשי טבח.
המהגרים נאלצו להסתגל ללשון חדשה ולתרבות אחרת ולשקם את עצמם הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית. רבים איבדו את משפחתם בכלל או את רבים מאחיהם בתלאות בחצי האי האיברי ובדרכי הים והיבשה וביקשו להקים משפחה חדשה ולהוליד צאצאים. הם נשאו עימם תחושות כאב, זעם וייאוש. עלו בהם שאלות קשות על גורל עמם ועל מידת הצדק האלוהי באסון שפקד אותם. הם גם חיפשו אשמים והטיחו האשמות בהנהגה ובחצרנים וייחסו לתרבותם ולאורחות חייהם את שורש האסון. גם ההנהגה הרוחנית נתפסה כאחראית. עם זאת, הסבל המשותף יצר זהות משותפת לכל יוצאי חצי האי האיברי.
המגורשים יצאו מחצי האי האיברי בתחושה של משבר ערכים כללי, משבר שגרם לייאוש מעצם אפשרות קיומו של עתיד יהודי. המשבר בתא המשפחתי היה עמוק ביותר. רוב המשפחות לא הצליחו להגיע במלואן לאימפריה העות'מאנית בלי שאיבדו רבים מבניהן. לפעמים הגבר או האישה המירו את דתם או שנאלצו לעשות זאת ורק אחד ההורים יצא לדרך. הורים איבדו במקרים רבים את רוב ילדיהם, מכיוון שאלה נחטפו, נפלו בשבי או מתו ברעב ובמגפות. כאשר התקבצו יחד שברי משפחות, לא היה ניתן עוד להקפיד על שידוך בהתאם לייחוס, כפי שהיה מקובל בספרד. המציאות החברתית הקשה של חברת מהגרים שנאבקה על קיומה שינתה את המוסכמות הישנות. אולם בתוך זמן קצר צצו מחדש משפחות ספרדיות ופורטוגליות ובניהן תפסו משרות חשובות – לא רק בזכות עצמם אלא גם בזכות אבות: המוצא שב והיה גורם מרכזי למינוייהם. הייחוס והעושר חזרו להיות גורם מרכזי בקשרי חיתון בין משפחות יוצאי חצי האי האיברי.
אולם לא רק האסון חיבר ביניהם אלא גם תחושת הגאווה של אלה שעמדו בניסיון ושמרו על דתם ואמונתם והיו מוכנים לסכן את חייהם למענה. תחושות אלה גרמו לנטייתם להתאגד יחד, כ"בני האומה הספרדית-פורטוגלית", יוצאי ספרד, לצרכים מעשיים וארגוניים. "לגאוותם הנושנה במוצאם משבט יהודה – "גלות ירושלים אשר בספרד" – נוספה עתה הגאווה על העמידה בניסיון". (הקר, יוצאי ספרד, עמ' 35). מטבע הדברים, יהודים אחרים, מאיטליה או מביזנטיון, התייחסו בביקורתיות לגאווה זו. יהודי ספרד ראו בכל דבר "ספרדי" את מיטב התרבות והמסורת הדתית ופעלו להנהיג את מסורתם ואת דרך חייהם בכל המקומות שבהם ישבו. זאת גם מכיוון שיקרו לליבם וגם מכיוון שהיו לדעתם טובים מכל המסורות היהודיות האחרות (הקר, עמ' 35-34).
בתוך פחות מ-100 שנה הצליחו יוצאי ספרד ופורטוגל, שהגיעו לצפון אפריקה ולארצות האימפריה העות'מאנית, להטמיע בתוכן את רוב היהודים שישבו בארצות אלה. הגורם הראשון היה מספרם הגדול של הבאים. אולם גורם אחר היה רצונם של המהגרים לשמר את מורשתם. הם ראו עצמם כ"אנדלוסים" וכ"ספרדים" ואת מורשתם הדתית והתרבותית כמיטב המורשת היהודית. הם היו גאים בייחוסם המיוחד ומנהיגיהם ייחסו עצמם  לבית דוד. ההלכה ונוסח התפילה שלהם היו לדעתם הטובים ביותר. לפיכך שאפו להמשיך ולחיות במסורתם: "ולבנות את 'ספרד' מחדש בארצות גלותם" (הקר, יוצאי ספרד, עמ' 67).
האסון דחף את הניצולים לפעילות חינוכית ויצירתית נרחבת. בהתאם לכך, השקיעו מאמצים אדירים בהקמת מערכת חינוך ציבורית ופרטית שבה חונכו ילדיהם בשפת הספרדית-יהודית השגורה בפיהם ודאגו לממן לימודים עבור חסרי היכולת. בעלי הון מימנו העתקת כתבי יד, הקימו ספריות ציבוריות, עודדו את הדפוס ומימנו בתי"ס וישיבות בכל רחבי האימפריה העות'מאנית. המימון והתפוצה הרחבה של הידע ושל הלימוד הובילו למפגש בין מלומדים להרחבת שכבת החכמים ולתסיסה תרבותית. העשירים נהגו לממן את החכמים שלא הצליחו להיקלט במשרות ציבוריות ולא יכלו לכלכל את עצמם.
הרוב המוחלט של הספרים שנדפסו באימפריה העות'מאנית ובערי איטליה על ידי מחברים יהודים במאות ה-16 וה-17 נכתבו בידי יוצאי ספרד ופורטוגל באימפריה העות'מאנית ומקצתם על ידי חכמי איטליה וצפון אפריקה. יצירה נרחבת זו מקיפה את כל תחומי ההלכה, הפרשנות, ההגות והספרות העברית. במאה ה-16 המשיכו יוצאי ספרד בדפוסים המקובלים עליהם בארץ מוצאם, כלומר הלכה ואגדה בצד פילוסופיה ומדעים. אולם לפחות בצפת ישנה סטייה ברורה מכלל זה. בצפת צמחה ספרות הקבלה ומשם נפוצה קבלת האר"י באמצעות כתבי תלמידיו. החלה התרכזות בקבלה ובנטישת הפילוסופיה והמדע. ספרות הקבלה וספרות דתית אחרת הפכו להיות הספרים הנפוצים במחצית השנייה של המאה ה-17. ככלל, עלתה הקבלה וירד כוחם של הפילוסופים ושל המדענים ולכן השתנה האופי הדתי והחברתי של החברה היהודית.
במאה ה-17, כבשה קבלת האר"י את הלבבות. יותר ויותר הודגשה החוויה הדתית, הגישה השכלתנית התמעטה והמשכילים והמלומדים נטו להסתגר ולהתבדל מהסביבה הלא-יהודית. היסודות הספרדיים (ובכלל זה היצירה בלדינו, הכתובה באותיות עבריות) נשמרו היטב, אך במאה ה-17 גברה ההשפעה המוסלמית-עות'מאנית באורחות החיים. אף התורה תורגמה לתורכית. (הקר, עמ' 69-68).
במשך המאה ה-17 ואף בראשית המאה ה-18 הצליחו היהודים הספרדים להחזיר את איטליה למרכז המפה היהודית וגם להפוך אותה למעין גשר בין מזרח לבין מערב. במהלך המאה ה-16 ובראשית המאה ה-17 הותר ליהודים באיטליה לחיות כיהודים בגלוי ואף לאנוסים – לשוב ליהדותם. עיקר ההשפעה של איטליה היהודית הייתה בתחום התרבות, מכיוון שבמהלך המאה ה-16 ובחלק מן המאה ה-17 הייתה איטליה המרכז האירופי החשוב ביותר בתחום הדפוס. בתי הדפוס של איטליה, ובמיוחד של ונציה, היו המשוכללים והטובים ביותר והמיקום אפשר הפצה יעילה של הספרים בכל אירופה. מטבע הדברים, שימשה איטליה מרכז להפצתה של ספרות לציבור הספרדי בספרדית ובפורטוגלית. חלק גדול מהתוצרת של הדפוסים נועד לשווקי האימפריה העות'מאנית. מחברים רבים באו לאיטליה מן המזרח כדי להדפיס את ספריהם. ספרים שחוברו במערב אירופה הודפסו בין היתר בפררה והופצו במזרח.
כך הייתה איטליה היהודית לגשר בין חלקי העם המפוזרים בעולם, ובכלל זה היהודים באימפריה העות'מאנית. (בונפיל, איטליה, 93-91).
המשך יבוא. 
אולי יעניין אותך גם
תערוכת "מסע אופטימי"
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו, 
התערוכה "זוויות וחיבורים"
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו, 
צבעי הסוואה חומר|יופי|רגש
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו, 
"אור בחושך" - תערוכה מתפתחת של אופירה ורה אבישר
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו, 
"מארגים" – האמנית עליזה בורשק בתערוכת יחיד
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו, 
תערוכה זוגית "אלף צבע ורגש"
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו, 
תערוכת יחיד לאמנית טלי פרחי
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו, 
חנוכה חנוכה חג יפה כל כך
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו, 
קסטיליה עם 4 הופעות מוזיקה במתחם התחנה, נשר
 יהודים הגיעו, בין היתר, למדינות קורסאו, סורינאם, ברבדוס וג'מייקה. חלק מהאנוסים הגיעו גם למושבות הצרפתיות, אך הצרפתים לא אפשרו להם לקיים את יהדותם בגלוי. היהודים הספרדים והפורטוגלים יצרו במערב אירופה ובעולם החדש פזורה בקהילות מרוחקות זו מזו,