בשנים האחרונות מתהדרות שכונות הצצות כפטריות אחרי גשם, בשמות הכוללים דימויים כמו "הירוקה", "הנחל", "הפרחים" ועוד..."כרמי אלון הירוקה" ואחיותיה, משתמשות בטבע ובירוק, בדרך כלל כמהלך שיווקי. לעיתים קרובות מדי הירוק העיקרי בהן מצוי בשמן. לחלק מהשכונות הקוראות לעצמן "ירוקות", נכון היה לקרוא "מתיירקקות"... רוב הבתים הנבנים בהן אינם עומדים (לכאורה, בדרך כלל...) בדרישות התקן, אינם בעלי תו בניין ירוק והתכנון השכונתי שלהן רחוק מלהיות ירוק.
מי היא שכונה ירוקה "אמיתית"?
לאחרונה פרסמו המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון טיוטת תקן חדש, ששמו "כלי מדידה לשכונות בנות קיימא בישראל". תקן זה אמור לסמן קו הפרדה ברור בין שכונות ירוקות "בנות קיימא" ובין יצירתיות שיווקית, המשתמשת במילה "ירוק" בעיקר לצורך האצת מכירת הדירות בבניין או בשכונה.
ייעודה של טיוטת התקן שפורסמה הוא שמיעת עמדת הציבור לגבי תקן זה, האמור להוביל לתכנון נכון של שכונות ירוקות בערים. אוכלוסיית כל אחד מיישובי משגב זעירה וזניחה יחסית לאוכלוסייה הצפויה לחיות בעיר, אפילו בשכונה הקטנה ביותר. אף על פי כן, רוב התקן ישים גם ליישובים כפריים המתעתדים לבנות שלב חדש, והוא יוכל לתרום לשיפור חיי כולנו ולשיפור חיי אלה שיגיעו למשגב בעתיד. לדעתי, רצוי לאמץ חלקים מתקן זה בתקנוני הבנייה ביישובים, ובהמשך לדאוג להתאמת תקן זה גם למגזר הכפרי.
כדי לעשות זאת, כדאי להכיר את התקן. בכך יעסוק המאמר שלפניכם (ואולי גם הבא אחריו).
מטרת התקן
מהחזון המשותף למשרד הבינוי ולמועצה הישראלית לבנייה ירוקה עולות המטרות הבאות:
א. גיבוש מסגרת התייחסות כוללת לתכנון, לפיתוח ולבנייה של שכונות מקיימות בישראל
ב. קידום עמידת מדינת ישראל באמנות הבין-לאומיות להפחתת הפליטות
ג. שילוב מודעות הציבור לקיימות ופרויקטים של המגזר הציבורי והעסקי, לקידום הקיימות במסגרת השכונה
ובשפה פשוטה: יצירת תקן לדירוג מידת הקיימות המוטמעת בשכונות השונות, כדי לעודד בנייה ירוקה ואורח חיים מקיים בקרב תושבי ישראל.
מבנה התקן
כמו תקן בנייה ירוקה לבתים, מגדיר גם תקן שכונות ירוקות מגוון דרישות, המאורגנות ב-5 פרקים: משאבים ותשתיות, משילות, כלכלה ומסחר, המרחב הציבורי, תנועה ותחבורה.
מיעוטן של הדרישות הן דרישות סף, שאם אינן מתקיימות, השכונה אינה נחשבת לירוקה. רוב הדרישות אינן דרישות סף. כל אחת מהן מזכה את השכונה בנקודות – אם היא מתקיימת. כדי ששכונה תהיה זכאית לתואר "שכונה ירוקה", יהיה עליה למלא שני תנאים: א. לעמוד בדרישות הסף ב. לצבור ניקוד בהיקף המינימלי שייקבע. בהנחה שהתקן יאפשר דירוג – תוכל שכונה להיות ירוקה ברמה מינימלית או ברמה מרבית, בהתאם לרמת הקיימות שתוטמע בה, כפי שתתבטא בניקוד שצברה.
התאמת תקן שכונות ירוקות למגזר הכפרי
בחודשים האחרונים נפגש במשגב צוות הכולל אדריכלים, אדריכלי נוף וגם יועץ בנייה ירוקה אחד, כדי לגבש הנחיות לתכנון שכונות ירוקות במשגב. פעילות זו מתבצעת (בהתנדבות) ביוזמת מנהל אגף איכות סביבה במועצה, שאף הצליח למצוא מימון להעסקת יועץ חיצוני לכתיבת הנחיות אלה. בפגישות אלה גרסתי לא אחת כי אין צורך לפתח הנחיות ייחודיות למשגב. תקן LEED (התקן האמריקאי לבנייה ירוקה) כולל בתוכו פרק נרחב, המגדיר קריטריונים לשכונות "ירוקות". כך גם תקן BREEAM הבריטי, שעליו מבוסס תקן בנייה ירוקה הישראלי וכך גם תקני בנייה ירוקה של מדינות אחרות. התקן הישראלי המוצע כעת עשה עבורנו חלק גדול מהעבודה, והוא כתוב עברית... אין לנו אלא לעבור עליו, לבחון מה ממנו מתאים ליישובי משגב כמות שהוא, ולהציע בו שינויים כדי להתאימו גם למגזר הכפרי.
תהליך הסמכת שכונות ירוקות
פרויקט שהניקוד שיצבור יעבור מינימום נדרש ויעמוד בדרישות הסף, יוגדר כפרויקט ירוק/בר קיימא. ניתן יהיה לזכות בדירוג טוב יותר, ככל שניקוד הפרויקט יהיה גבוה יותר.
תהליך ההסמכה טרם הוגדר סופית, אבל הפרויקט ייבדק בשתי נקודות זמן:
הראשונה, אישור תוכנית/תב"ע, שעל פיה ניתן להוציא היתרי בנייה. בשלב זה, תיבחן עמידת התכנון בדרישות המינימום של כלי המדידה לשכונות בנות קיימא. פרויקט שיעמוד בדרישות אלה, יזכה באישור ביניים, וניתן יהיה לפרסם אותו כ"פרויקט ירוק".
נקודת זמן שנייה: בתום הבנייה, לאחר קבלת היתר אכלוס. בשלב זה ייבחן ביצוע הפרויקט על פי התכנון שאושר, וייקבע הדירוג שבו יזכה הפרויקט/השכונה/השלב.
לסיכום:
לדעתי ראוי לשלב את התקן המוצע בתקני בנייה ירוקה בישראל. זאת, לאחר שינויים ותוספות שיש להכניס בתקן זה כדי להתאימו גם ליישובים כפריים. במאמר הבא אתחיל בסקירת פרקי התקן, כדי לאפשר למתעניינים "לטעום" חלק מהדרישות הכלולות בו ולבחון אם ראוי לאמצו (עם שינויים) גם ביישובי משגב. את מסמך ההצעה המלא ניתן לקרוא בלינק:
http://assets.ilgbc.org/files/kli_medida_shchunot2015.pdf שאליו קל להגיע מגרסתו האינטרנטית של מאמר זה, באתרwww.a-maane.com , במחיצה "מאמרים".
המעוניינים להתייחס, מוזמנים לחוות דעתם באמצעות טופס הפנייה באתר או באימייל gidiah@gmail.com.
הערות המתייחסים יועברו לצוות המשגבי וגם למחברי הצעת התקן החדש לצורך התאמתו למגזר הכפרי.
