ועידת האקלים שערך האו"ם בפריז אפשרה לנציגי 195 המדינות שהשתתפו בה לדון באחת הסכנות המרכזיות האורבות לאנושות – התחממות כדור הארץ. מהי ההתחממות, מהן השפעותיה, ומה עושים כדי להפחית אותה? בכך יעסוק המדור הפעם.מהי התחממות כדור הארץ?
כדור הארץ מסתובב סביב צירו. בכל רגע ורגע חשופה מחציתו לקרינת השמש בעוד מחציתו האחרת חשוכה. המחצית המוארת סופגת את אנרגיית השמש, אנרגיה שרובה מצוי בתחום האור הנראה. האטמוספירה, השקופה לקרינה בתחום האור הנראה, מאפשרת לה לחדור דרכה ולחמם את כדור הארץ. מחציתו השנייה של כדור הארץ רואה באותה עת את החלל הקר, הנמצא בטמפרטורה נמוכה ביותר, האפס המוחלט. החיים על פני כדור הארץ יכולים להתקיים כיוון שהטמפרטורה שבו נובעת מהאיזון בין האנרגיה שקולט כדור הארץ מהשמש ובין האנרגיה הנפלטת ממנו אל החלל הקר, והיא מאפשרת זאת. האיזון הזה נבנה במשך מיליוני שנים, שנים שבמהלכן התעצב העולם והגיע למבנה הנוכחי שלו. ב-200 השנים האחרונות הופר האיזון.
שריפה מואצת של פחם ודלקים אחרים, התפרקות הפסולת במטמנות ותהליכים תעשייתיים שונים גרמו לעליית ריכוז גזי חממה באטמוספירה. גזים אלה פועלים באטמוספירה כמו זכוכית בחממה: מאפשרים לקרינת השמש לחדור ולהגיע לכדור הארץ, אך מפחיתים מאוד את פליטת החום מכדור הארץ לחלל הקר.
גזי החממה מגיעים לאטמוספירה ממקורות שונים. העיקרי בהם הוא שריפת דלקים ופחם בתחנות כוח, בכבשנים ובאמצעי תחבורה שונים. שריפת דלקים זו גורמת לפליטת דו תחמוצת הפחמן ( ,(CO2גז החממה העיקרי, שנוכחותו הרבה באטמוספירה מפחיתה את יכולתו של כדור הארץ לפלוט את האנרגיה שהוא קולט מהשמש לחלל הקר (יחד עם גזי חממה אחרים), ולכן הוא מתחמם.
אז מה הבעיה?
הבעיה היא, שהתחממות זו גורמת למכלול בעיות המשפיעות על העולם, על המזרח התיכון ועל ישראל.
מחד גיסא, יובש ומחסור חריף במים שפירים ומִדבור. מאידך גיסא, המסת קרחונים, המאיימת להציף שטחי שפלה נרחבים בכל היבשות ולהעלים מדינות איים שלמות העומדות "לטבוע" כליל באוקיאנוס השקט. זו בעיה כה מטרידה עד כי האו"ם החל לבחון אמצעי מניעה שונים, למשל הקמת סכר במיצר גיברלטר. סכר זה אמור להגן על חופי אגן הים התיכון בפני הצפות. מעבר לנזק הכלכלי העצום, הצפת החופים תגרום להמלחת מי אקוויפר החוף בכל המדינות שיוצפו.
במקביל לחשש מהצפת חופים ומשטחים נמוכים, מתמודדות מדינות שונות עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ועם אסונות טבע. הם נגרמים מסופות עוצמתיות מאלה שנחוו בעבר. בעיה נוספת המתעוררת במדינות רבות היא יובש ומדבור. התחממות כדור הארץ מאיצה את האידוי, ולכן את התייבשות הצמחייה והקרקע, התייבשות הפוגעת בחקלאות ובאספקת מזון. בעיה נוספת שנחוותה השנה גם באזורנו, היא זיהום אוויר כבד. כולנו חווינו בקיץ האחרון אבק מרחף. אבק זה שהה מעל ישראל כשבוע, וגרם לזיהום אוויר מתמשך. מקורו של זיהום אוויר זה במדבריות עירק ובמזרח סוריה. הקרקע שבהם התייבשה עקב התחממותה, והפכה ל"פודרה". "פודרה" זו (חלקיקי אבק קטנים מאוד) נישאה לאטמוספירה ונשארה מעל ישראל ומעל מדינות נוספות באזור במשך מספר ימים וגרמה לזיהום אוויר כבד.
קוצר היריעה אינו מאפשר הצגת בעיות בריאותיות נוספות שגורמת ההתחממות. ליובש השלכות גם על החקלאות ועל ייצור המזון. מדינות שונות סובלות בעשור האחרון מבצורת קשה. בצורת זו הובילה לאובדן יבולים בהיקף עצום, לרעב ולתנועת פליטים לערים ולמדינות אחרות. הפליטות אינה משפיעה רק על חיי הפליטים, אלא גם על האוכלוסייה בערים ובמדינות היעד של הפליטים, בשל קריסת תשתיות.
בעיות נוספות שגורמת ההתחממות לחקלאות היא חדירת מינים פולשים והתרבות חריגה של מזיקים. אלה גם אלה תוקפים גידולים שלא נפגעו מהתייבשות הקרקע ובכך מפחיתים עוד יותר את תנובתם.
השפעות אלה נותנות אותותיהם כבר היום. חלק לא מבוטל מהפליטים, המציפים היום את אירופה ואף את
ישראל הם אנשים שאיבדו את יכולתם להתפרנס מחקלאות, שסובלים מצמא ומרעב, ושיוצאים לחפש לעצמם מקומות מחיה שטרם נפגעו.
מהם הפתרונות?
בהסכם שנחתם בסיומה של ועידת פריז, התחייבו המדינות המשתתפות לנקוט מספר צעדים. צעדים אלה יגבילו את התחממות כדור הארץ ל- °2 צלזיוס עד סוף המאה. הגעה ליעד זה מחייבת את כל המדינות לצמצם את פליטות ה-CO2 שלהן באופן משמעותי. בהסכם מהפכני זה התחייבו מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב ואף סין והודו, מדינות שעד עתה התחמקו מכל התחייבות, להפחית פליטות בשיעור שעליו הודיעו לאו"ם בתחילת הוועידה. שתי מדינות ה- OECD היחידות שלא הציגו לאו"ם יעדים שבהם הן מתחייבות לעמוד היו צ'ילי וישראל...
איך מפחיתים את פליטת ה-?CO2
מרחיבים את ייצור החשמל באנרגיות חלופיות (שמש, רוח, פסולת) ובגז טבעי במקום בפחם; נמנעים מבזבוז חשמל ודלק; פועלים להתייעלות אנרגטית בכל המגזרים; בונים בנייה ירוקה; מספקים אמצעי תחבורה ציבורית נוחים, יעילים וחסכוניים כדי להפחית את הנסיעה ברכבים פרטיים; מעבירים אוטובוסים, משאיות ורכבים פרטיים לנסיעה על גז טבעי במקום על סולר ובנזין.
למתעניינים, סכמה המסבירה את אפקט החממה וכן לינקים להסכם פריס ולהחלטת ממשלת ישראל בנושא זה, מוצגים בגרסה האינטרנטית של מאמר זה, באתר www.a-maane.com – מאמרים.
הטיפ המקיים: אמץ כלל, חסוך חשמל.
