סג"מ טל בן דב (21) הוא קצין ת"ש בגדוד "נצח יהודה" בחטיבת כפיר. הוא מתגורר באשחר. משפחתו, המשתייכת למגזר הדתי ביישוב, הגיעה למקום עוד לפני שהוא נולד. הוא בן בכור מבין ארבעת ילדיהם של שי, רופא שיניים, ושל רות, ציירת. לסג"מ בן דב מקצועו צבאי שאינו שכיח ואינו מקובל (בלשון המעטה) בקרב בנים בצה"ל: קצין ת"ש (תנאי שירות). הוא משרת בגדוד "נצח יהודה" בחטיבת "כפיר".
גדוד "נצח יהודה" הוא אחד ממסלולי הגיוס המיועדים לחרדים (בעבר הוא נקרא "הנח"ל החרדי" היות שהוא היה בסמכות יחידת הנח"ל).
רצון לעשות למען חיילים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות
למה פנית לתחום הזה?
"לפני הגיוס עשיתי מכינה קדם צבאית במכינת "בית ישראל" בירושלים. אחת ממטרות המכינה היא להכיר בעיות חברתיות בישראל, ולנסות להתמודד עם הבעיות באמצעות תרומה לחברה. במסגרת המכינה התוודעתי לקיומן של שכבות סוציו-אקונומיות שונות מאלה שהכרתי באשחר ובמשגב. זה עורר בי הרבה רצון לעשות ולהשפיע בתחום הזה, ובכלל, ידעתי שאני רוצה לעבוד עם אנשים בשירות הצבאי שלי. חיל חינוך פחות דיבר אליי – כי השירות במסגרתו הוא יותר קבוצתי ופחות אישי. ואז שמעתי על התפקיד של מש"ק ת"ש. בהתחלה לא הייתי מודע לזה שצריכים מש"קי ת"ש בנים עבור האוכלוסייה החרדית בצה"ל, אבל שמעתי מבנות שעושות את התפקיד של מש"קיות ת"ש על הסיפוק האישי שלהן. הן סיפרו לי על הקשר שלהן עם החיילים ועל היכולת שלהן להשפיע ועל כך שהן יכולות לתת מענה ממשי – פיסי וכלכלי לבעיות שיש לחיילים הזקוקים לעזרתן. זה עורר בי את המחשבה שגם אני הייתי רוצה לעשות את זה".
אומנם זה התחום שסג"מ בן דב רצה לעסוק בו עם גיוסו לצה"ל, אך זה לא כל כך התיישב עם התוכניות שצה"ל עשה עבורו: "גייסו אותי לחיל האוויר. בתחילה הייתי מצוות למערך הטכני כטכנאי של מטוסי 16-F, אולם בסוף הקורס ירד לי הפרופיל, אז עשיתי 2 תפקידים אחרים בחיל, בתפקידים שלא היו משמעותיים מבחינתי, והחלטתי שאני נלחם על הגשמת החלום הראשון שלי מלפני הגיוס ולהיות מש"ק ת"ש".
זה לא היה קל. כך גם אמרו לו בחיל האוויר, אמרו לו שאין סיכוי שהוא יצליח לעזוב את החיל, ובטח שלא לתפקיד של מש"ק ת"ש. אולם, "עם הרבה מזל ונחישות שלי, זה הצליח".
"אני נותן מענה לכל בעיות הפרט שיש לחיילים בגדוד"
את תפקיד מש"ק ת"ש התחיל סג"מ בן דב 10 חודשים לאחר גיוסו. חצי שנה לאחר תחילת התפקיד, לאחר שצבר ניסיון וידע בתפקיד, הוא יצא להדרכה – להכשרת מש"קי ת"ש. לאחר מחזור אחד בן 4 חודשים הוא יצא לקורס קצינים.
מלבדו, יש רק עוד 2 קציני ת"ש בצה"ל (שבינתיים התקדמו לתפקידים אחרים). הוא הקצין השלישי בתחום.
למעשה, סג"מ בן דב רצה לחולל שינוי ולעזור למי שזקוק לכך, בדגש על החיילים החרדים. זהו תפקיד המביא איתו אחראיות גדולה בנוסף, הוא חש שזהו תפקיד שמבוצע בעיקר על ידי נשים והרגיש צורך לשנות זאת. הוא רצה שתהיה נציגות גברית בתחום וידע שהוא צריך לעשות זאת בעצמו.
סג"מ בן דב אחראי על 7 מש"קי ת"ש. כל מש"ק פועל בפלוגה (או 2 מש"קים בפלוגות גדולות יותר). הם אלה שנמצאים בקשר אישי עם החיילים.
תאר מה אתה עושה במסגרת תפקידך?
"למעשה, התפקיד הוא סוג של עובד סוציאלי בצבא. אני נותן מענה לכל בעיות הפרט שיש לחיילים בגדוד ולבעיות שיש למשפחות שלהם. יש כל מיני בעיות בתחומים שונים. יש הרבה חיילים שמגיעים מבתים עם מצוקות כלכליות מאוד קשות בבית. בלי עזרה של הצבא הם לא יכולים לשרת בצבא באופן נורמלי, ובוודאי שלא בתור לוחמים – חייל לא יכול לשרת באופן המיטבי שלו אם הוא יודע שבבית שלו יש מצוקה. במסגרת הצבא, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים למען חייל כזה: בתשלומים או במענקים למשפחה ועזרה בדרכים אחרות.
המגזר החרדי הוא למעשה המגזר היהודי הכי עני בישראל. כ-50% מהם נמצאים מתחת לקו העוני. לכן, זה אתגר מאוד גדול. האחוזים הזקוקים לטיפול שלנו בגדוד הם פי 2 ופי 3 מאשר בכל גדוד אחר בצה"ל.
מעבר לזה , יש גם כל מיני בעיות אחרות, כמו: חיילים שאינם יכלים להמשיך ולגור בבתים שלהם מכל מיני סיבות. אצלנו הסיבה השכיחה ביותר לכך היא התנגדות של המשפחות לגיוס של בניהן, ולאחר הגיוס הן לא מוכנות לקבל את הבנים. בעקבות זאת החיילים האלה מוגדרים כחיילים בודדים וצריך לדאוג לחיילים הבודדים לכל הצרכים שלהם.
יש לנו גם לא מעט חיילים נשואים, וגם בהם אנו מטפלים ובמידת הצורך גם בעזרה למשפחותיהם".
איזה פידבקים אתה מקבל מהחיילים שאתה מטפל בהם?
"הפידבקים שאני מקבל מאוד מאוד טובים. אנשים מאוד מעריכים את העבודה שלנו, כי הם באמת יודעים שהם לא היו יכולים לשרת שירות נורמלי בלי העבודה הזאת שלנו. גם עצם העובדה שיש מישהו שדואג ונותן יחס, מעבר למענק הכספי ולפן הטכני, זה מאוד חשוב להם.
יש כמובן גם את מש"קי ת"ש, שנמצאים בפלוגות ונמצאים בקשר עם החיילים, מדברים איתם ותומכם בהם. יש להם התייחסות אישית במערכת הצבאית, שלפעמים היא מערכת נוקשה. זה לפעמים מאוד חסר להם, וכשזה מגיע מאיתנו הם מאוד מעריכים את זה".
אלו תגובות אתה מקבל מהסביבה, מהמשפחה וממכריך על התפקיד הייחודי שלך בצבא, שאינו 'הרואי' מבחינת התפיסה הכללית של קרביות וגבורה?
"המשפחה והחברים הקרובים מבינים את משמעות התפקיד ואת החשיבות שלו ומעריכים מאוד את מה שאני עושה. לאנשים שפחות קרובים אליי זה יכול להיראות קצת מוזר. באוטובוס אנשים מסובבים אליי את הראש בגלל השרוך הסגול – אין הרבה בנים שהולכים אתו...
לגבי המושג 'הרואי' – אני דווקא חושב שזה תפקיד מאוד הרואי. דווקא בייחודיות שלו ובמשמעויות שלו יש משהו שכיף לי להתגאות בזה. רוב האנשים לא זוכים לעשות תפקידים משמעותיים כאלה".
האם התפקיד שאתה ממלא עונה על ציפיותיך? יש לך סיפוק מהתפקיד?
"כן, בוודאי. קצין ת"ש הוא תפקיד מאוד משמעותי. בתחום הת"ש בצבא עוזרים לאנשים כל הזמן, כל שעה, כל יום. כל מה שאנחנו עושים 24/7 זה רק לעזור. אני יודע שחיילים רבים לא היו יכולים להסתדר בצבא בלי העזרה שלנו. בהחלט יש לי הרבה כוח בידיים בתחום הזה והרבה אפשרות להשפיע".
לשאלתי אם ימשיך במקצוע הזה גם בחייו האזרחיים, לאחר השחרור (בעוד כ-19 חודשים), משיב סג"מ בן דב: "ברור לי שאני רוצה לעבוד עם אנשים, אך אני עדיין לא יודע איך בדיוק ומה אעשה. אני מאמין שהחוויה של העשייה הזאת בשירות הצבאי תשפיע על ההחלטות שלי בהמשך".
לסיום הראיון הוא אומר: "חשוב לי להדגיש שזה תפקיד מאוד משמעותי ורלוונטי לבנים עם פרופיל נמוך שרוצים לעשות תפקיד משמעותי, שרוצים לעבוד עם אנשים. היום אין בצבא כמעט היצע לאנשים כאלה. למלשבי"ם (מועמדים לשירות ביטחון, מ"מ) עם פרופיל נמוך, שעבודה עם אנשים מעניינת אותם, זו יכולה להיות אופציה מאוד משמעותית. בנים אינם מכירים את התחום הזה והם לא מגיעים לזה על דעת עצמם. לכן חשוב לי להעלות את המודעות לתפקיד הזה ואת האפשרות להתגייס אליו. זה יכול להתאים להרבה מאוד חבר'ה".
