כותרת
> C;
1/1
משגב

על גלי חום וקצת על התקן

משגב | פורטל משגב משגבפורסם: 25.08.15 , 09:15ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
על קיימות ועל בניה ירוקה המאמר הראשון בסדרת מאמרים זו פורסם לפני כחודש ועסק בהתחממות כדור הארץ, התחממות שהניעה את התפתחות הבנייה הירוקה כאחד המהלכים להפחתת צריכת האנרגיה בעולם. גלי החום ששטפו אותנו לאחרונה, החזירו נושא זה לקדמת המאמר הנוכחי.
תזכורת: רוב רובה של האנרגיה הנצרכת בעולם נצרכת בבניינים ומקורה בשריפת דלק פחמימני. שריפת הדלק (כל דלק מבוסס פחמן) פולטת דו תחמוצת הפחמן, שהוא אחד מגזי החממה העיקריים. ככל שריכוז גזי החממה באטמוספרה עולה, פוחתת יכולתו של כדור הארץ לפלוט חום לחלל, ולכן הוא הולך ומתחמם.
עם הצגת תיאוריה זו, שקראה כבר לפני כ-40 שנה לחיסכון באנרגיה, במטרה להפחית את ייצור החשמל ואת שריפת דלקים בתחנות כוח, החל מסע להכחשת התחממות כדור הארץ. אוניברסיטאות רציניות קיבלו תרומות ענק לפיתוח מעבדות ולמימון מחקרים שישללו את התחממות כדור הארץ כליל או שיקשרו אותה לתופעות חיצוניות (כתמי שמש) או מחזוריות (פעילות השמש). מדענים שנשכרו ע"י גורמים אינטרסנטיים פרסמו מחקרים ודו"חות. מחקרים אלה ניסו להזים את החששות מהמסת הקרחונים, המִדבור והפגיעה במים המתוקים באקוויפרים, עקב הצפתם במים מלוחים. 
הוויכוח הניטש כיום בין המדענים כבר אינו, אם כדור הארץ מתחמם אלא מה קצב התחממותו. האם המסת הקרחונים תביא לעליית פני הים ל-3 מטר (לדעת האופטימיים) או עד 12 מטר (אחרים), ומתי יש לצפות להרס נמלים, תחנות כוח וערי חוף שונות.
הסיבה לכך שאני חוזר שוב לנושא זה היא כפולה:
א.      החודש חווינו בישראל 3 גלי חום בחודש אחד – תופעה שטרם נרשמה בישראל מאז החל התיעוד המטאורולוגי בארץ.
ב.      יש לנושא זה קשר ישיר והדוק לבנייה ירוקה.
גלי חום נחוו בישראל גם בעבר. לפני מספר שנים בדקתי, במסגרת עבודתי, היכן ומתי נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בישראל. מצאתי שהמקום היה סדום, הטמפרטורה הייתה °48 והשנה הייתה 1942. הפעם הבאה שבה דווחו טמפרטורות קיצון בישראל הייתה ב-2010, שנה הנחשבת עד עתה לשנה החמה ביותר שהייתה בישראל. שיאים אלה נשברו השבוע!
למה חשוב לנו להתגייס למניעת התחממות כדור הארץ? אף כי סכנת ההצפה אינה מאיימת על כל ישראל, גם אנחנו מועדים למפגעים ולפורענויות – הצפת נמלים ותחנות כוח והשבתתם, הצפת שכונות שנבנו קרוב לים, מִדבור, שינויים אקולוגיים וכו'.
כל אחד מנושאים אלה ראוי למאמר נפרד, ולא ארחיב אותם, למעט אִזכור חלק מכותרות המשנה שלהם: סכירת הים התיכון במְצָרֵי גיברלטר למניעת עליית גובה מי הים, מינים פולשים המשנים את המאזן האקולוגי בים, באוויר וביבשה, המלחת מי האקוויפרים וכו'. בסוגיות אלה ואחרות נעסוק אולי בהמשך. כרגע, כדוגמית לבעייתיות שכבר גורמת התחממות כדור הארץ בישראל, ניתן להציג את מכת המדוזות שנחוותה בקיץ האחרון.
נחילי המדוזות שהגיעו השנה למימי החופים בישראל, חרגו בגודלם (מספר הפריטים בכל נחיל) ובממדי גופן מכל מה שנצפה עד השנה. מגוון מיני המדוזות שהגיע גדל ומינים חדשים נצפו בישראל לראשונה. למרות הדיווחים על צריבה עזה יותר השנה, השפעת המדוזות חרגה השנה מצריבת עור המתרחצים בים.
במהלך הקיץ האחרון נסתמו פתחי כניסת מי הים למערכות הקירור בתחנות הכוח הממוקמות בחופי ישראל בעשרות אלפי מדוזות. המדוזות הפריעו לכניסת מי הים המשמשים לקירור הטורבינות. צוותי חברת החשמל נדרשו למאמץ מיוחד ולא שגרתי לניקוי ולפינוי כמות גדולה של מדוזות, שנשאבו עם מי הים למערכות הקירור.
***
 
תקן בנייה ירוקה היה הנושא העיקרי שבו היה על מאמר זה לעסוק, אלמלא פקדו אותנו לאחרונה גלי החום. על אף גלי החום, פטור בלא כלום אי אפשר ולכן להלן ציטוט כמה משפטים מההקדמה לתקן בנייה ירוקה הידוע כת"י (תקן ישראלי) 5281:
"מטרתה של סדרת התקנים הישראלים ת"י 5281 לבניה בת-קיימא (בניה ירוקה) היא לצמצם את השפעת הבניינים על הסביבה.
התעדה לפי תקני הסדרה יכולה להיות מועילה הן ליזמים והן לצרכנים...  ...מכיוון שהיא מבטיחה את איכותם של הפרויקטים...  ...ומשמשת מדד לאיכות הבניין עבור הצרכנים".
לתקן 10 חלקים המתייחסים כל אחד מהם לייעוד אחר:
חלק 1 –   דרישות כלליות
חלק 2 -    בנייני מגורים
חלק 3 –   בנייני משרדים
חלק 4 –   מוסדות חינוך
חלק 5 –   אכסון תיירותי
חלק 6 –   מוסדות בריאות
חלק 7 –   בנייני מסחר
חלק 8 –   התקהלות ציבורית
חלק 9 –   בנייני תעשייה¹
חלק 10 – שכונות מגורים¹
(¹ - בהכנה)
חלקים אלה בנויים כל אחד משמונת הפרקים הבאים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, וניהול אתר הבנייה.
כל פרק מפרקים אלה כולל רשימת דרישות, דרישות שאימוצן במלואן או בחלקן מזכה את הבניין בניקוד. לצורך קבלת תו בניין ירוק נדרשת צבירה של 55 נקודות לפחות.
הסבר התקן ואופן הסמכת המבנה כבית ירוק (התעדה) יורחב ויועמק במאמר הבא, שיתפרסם בגיליון ראש השנה – בתקווה כי בשנה הבאה ירבו במשגב הבתים הירוקים. 
אולי יעניין אותך גם