כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

אומרים שירה: מפרי עטם של יהודה אבקסיס, חיים חביב ומנחם סיני

משגב | פורטל משגב תרבות ופנאיפורסם: 09.08.15 , 09:04ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
 

לכונן זמרת מזרח
יומיים בשנה יניחו הם
את שירת ערב המפוארה
יתלו את נפתולי המקאמים בנדנם
וישובו לזמירות ישראל החלוצית
נפתלי הרץ, חיים גורי, נעמי שמר
כי מה להם לווהאב ולכולתום 
לזמרת שירת תקומת הלאום?
יומיים בשנה ללא מקאמים מסובכים
רק לה מינור כמו סביב מדורת אחים
ובשאר הימים ישובו לכליהם באחת
המקאמאת, הדורים, המוואשחאת
ואנוכי הקטן אביע משאלה
לכונן זמרת מזרח הנעלה
ממשוררינו ממעבדי לחני ארצנו
לא ביום לא ביומיים
הלא תמה גלות שנות אלפיים


     איש צדיק היה  
נכתב בשיתוף עם חנן אביטל
לזכרו של הרב שמואל זילברמן  זצ״ל

לְכוּ בָּנִים מְרָחוֹק וּמִקָּרוֹב
הִקָּבְּצוּ בּוֹאוּ וּנְסַפְּרָה בְּפִינוּ
הֱאָסְפוּ טֶרֶם עֵת יוֹם יֶעֱרוֹב
עַל צָדִּיק בִּצְפָת הוּא הָיָה רָבֵּינוּ

בְּסִמְטְאוֹת הָעִיר שְבִילֵי הַכְּרָך
הִילְכָה דְּמוּתוֹ רָבַּת יוֹפִי וָהוֹד
נְסוּכָה בְּהָדַּר, כְּן שְמוֹ מְבוֹרָך:
שְאוּ שְעָרִים יָבוֹא בָּם בְּכָבוֹד

הַבֹּקֶר אוֹר קַרְנֵי שָחָר שָבָּת
צִינָּה נִמְזְגָה בְּהִילָּת עִיר קְדוֹשָה
וְזוֹרָחַת חַמָּה עַל צְפָת כְּבָבָת
כְּנִיגוּן עֲתִּיק נוֹשֵא חֵן בִּלְחִישָה

תְּפִילָה תִּישָמַע בְּנִיגוּן חָסִידִי
בְּלֵב נִכְסָף עִיר צִיוֹן אֶל מִקְדָּש
לְשִירָת הַלְּוִויִם לְלְכָה-דּוֹדִי
בְּשַעֲרֵי חָלוֹנוֹת בֵּית הַמִּדְרָש

וּבְעֵת רָצוֹן בִּסְעוּדָה הַשְּלִישִית
שְפָתַּיו יִמְתְּקוּ בְּתוֹרַת אֵל לִדְרוֹש
נִיגוּן מִצְהֳלוֹת וְשִירָה חֲרִישִית
נָאָה הַשָּעָה כְּמוֹר וּבְשָמִים רֹאש 

הֵן תִּקְצָר הַיְרִיעָה לְהַלֵל הַתִּפְאֶרֶת
עַל צָדִּיק בְּדוֹרוֹ לְרָאשֵנוּ עֲטֶרֶת
נִזְכּוֹר דְּמוּתוֹ כַּיְרִיעָה הַחוֹבָרֶת
כְּמוֹפֵת מִדוֹר לְדוֹר לְמִשְמֶרֶת

בי הסליחות אני הנרות*
נכתב לרגל ט' באב

בחודש הסליחות נולדתי
בחג האורים נשמתי השבתי
שיחו לאימי נחמו לאבי
בי הסליחות אני הנרות
לא לאנוש תעלומת נסתרות

אל נא אחי בכי ודוי
כי גזרה היא מלפני
אני אסתר ציון מכורתי
נקראתי לבוא אל המלך
בלבוש מלכות בשליחות
כבוד כסאו תמיד לנגדי
אחותכם האוהבת לבית עדי

*השיר נכתב לזכרה של אסתר עדי הי"ד שנהרגה בפיגוע בירושלים בשנת תשמ"ד (1983).
נולדה בחודש אלול ונהרגה בחודש כסליו.


שירים מפרי עטו של חיים חביב, הררית
אוֹדָה לאימא
הָחַיִּים מִצְטַבְּרִים
דַּפִּים דַּפִּים 
שִׂמְחָה, כְּאֵבִים
אֵרוּעַ הוּא אוֹת,
מִילָה, מִשְׁפָּט
פִּסְּקָה, פֶּרֶק
לִפְעָמִים רַק פְּסִיק
בִּסְפָרִים אוֹתָם
אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים
וְכוֹתְבִים וְכוֹתְבִים
אֲנִי רֹאֶה כָּעֵת
אֶת אִמִּי כּוֹתֶבֶת
דֶּרֶךְ מִסְנֶנֶת
הַשִּׁטָּיוֹן. מַדְפִּיסָה
מַעְגָּלִים עַקְמוּמִיִים
בָּהֶם הִיא מִתְנַהֶלֶת
גּוּפָה רָצוּץ, שִׂכְלָהּ
עִווּת גְרוֹטֵסְקִי
שֶׁל הַמָּקוֹר
אַךְ רוּחָהּ, כְּנָפַיִם
אַדִּירוֹת, נוֹשֵׂאת אוֹתָהּ
בְּעַצְמָהּ פִּלְאִית
מֻשְׁרֵית וּשְׁרוּיָה תַּדִּיר
בִּתְמִיסַת מַשְׁבֵּר
זֶה אוֹ אַחֵר

 


שבטים, שבטים
אֲנַחְנוּ בָּנֶיהָ
שֶׁל הָאָרֶץ הַזֹּאת
שְׁבָטִים, שְׁבָטִים
מִשְׁפָּחוֹת
מְבֹרָכִים עֵת גִּשְׁמֵי
אָהֲבָה, אֲרוּרִים 
בִּימֵי שְׂנָּאוֹת


אני כותב*
אני כותב ביטויי לב
לב מחובר לנשמה
הנשמה נוהרת אור
וחושך; חושך קטיפתי
רחם אור
והלב, מתרגם
בנגינה – מוסיקת נשמה
אני, עם גופי, רוקד
*מוקדש לכותבים


מנגן
דִּבַּרְתִּי עִם יָלְדָה
בְּעַרְבִית, הַמִזְעָר
שֶׁנּוֹתַר אֶצְלִי בַּתּוֹדָעָה
שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֲנִי מְנַגֵּן
לָהּ אֶת אַתְּ הַמֶּסֶר, הַנִּגּוּן
מְשַׁמֵּשׁ עוֹד כְּלִי
לִיצִירַת תִּקְשֹׁרֶת 


תמיד שורפת
שָׁקַעְתְּ אֶל בּוֹצָת הַשְּׁאוֹל
הָאֲטוּמָה בְּשֶׁל תַּקָּלָה
בְּסִיסִית בְּמַעֲרֶכֶת הָהַפְעָלָה
עִתִּים, נְשָׁמוֹת לֹא
שׂוֹרְדוֹת אֶת הַמַּסָּע
כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ חֶבֶל הַצָּלָה
אַתְּ תָּמִיד שׂוֹרֶפֶת אוֹתוֹ
רִיק הֲלֹא כְּלוּם  – חֹמֶר
גֶּלֶם שֶׁל אַשְׁלָיוֹת – כֶּתֶם
דְּיוֹ מִתְפַּשֵּׁט בְּאוֹר הֱיוֹתך


בִּרְכַת הָאֹמֶץ לְהַרְגִּישׁ
מוקדש לי.פ. האהובה, דמות בשיר
חוֹדֵר אֶל מעמקי
נַפְשֵׁךְ הַדְּווּיָה, מַטְעִין
רִפּוּי אַהֲבָה אֶל
מַעֲרֶכֶת בְּהִתְפָּרְקוּת
רְווּיָת כְּאֵב מְטַלְטֵל
וַאֲנִי מִתְמַלֵּא אוֹר
כַּפּוֹת יְדֵי מַלְאָכִים
נוֹגְעוֹת בְּחִוּוּט
צנרת נִשְׁמָתִי
כָּאן עַל הָאֲדָמָה


מתיקות משכרת
חָזַרְתִּי הַבֹּקֶר
בֵּיתִי עַל הָרֶכֶס
צֹמֶת מַשָּׁבֵי רוּחַ
קְלִילַת כְּנָפַיִם
מְתוּקָה מִכָּל מַמְתָּק
מַזְכִירָה לִי אֶת
אוֹתָהּ מְתִיקוּת
מְשַׁכֶּרֶת הַשּׁוֹכֶנֶת
בְּתוֹך עֹמֶק תוֹכְךָ
עָטוּף הַקּוֹצִים

מפרי עטו של מנחם סיני, לבון      
ריקוד  האצבעות
(על  המכשיר  הקטן  והחכם)
          הוא  מבוצע  על  במה
          קטנה  וחכמה.
          (זהירות! החלקה!)  
          אין  צורך  ברגליים,
          גם  לא  בידיים –
          מספיק  אצבע  או  שתיים.
          
          כל  מי  שלקסמיו  חודר
          עלול  מהר – להתמכר –
          ואין  מצב  שזה  עובר.
          בבית,  בעבודה, בכל  פינה
          ובכל  שעות  היממה.
          לפני,  אחרי,
          ותוך  כדי.
        
          אתמול, היום  ומחר –
          לעצור  אי  אפשר!