כותרת
> C;
1/1
אוכל

פותחים שולחן - סלמון כבוש (גרבד לאקס), מלפפונים חמוצים במלח (מאת: בתיה בלסמי)

משגב | פורטל משגב אוכלפורסם: 22.07.15 , 10:37ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
 
סלמון כבוש (גרבד לאקס)
קיים הרגע הזה שבו ההבנה מתחברת להכרה והרגע מודיע – זמן לחופש!
השכל ההגיוני האחראי והנבון מודיע בתגובה – אי אפשר.
הרגע – שבואו נקרא לו בשמו הפרטי – הרצון – עונה שהגיע הזמן ומונה אלף ואחת סיבות למה הגיעה עת לחדול מכל מלאכה ולפנק אותו.
הוא גם מסביר שהוא במשך רוב הזמן מתבקש להתאפק, "לעצור את הסוסים", להיות אחראי ורציני – והוא מבחינתו מוכן בשמחה לשתף פעולה עם כל מה שהשכל קורא לו "בגרות ושיקול דעת" עד שמגיע הרגע שהוא, הרצון, מבין שהשכל כבר לא כל כך יעיל, לא ממוקד, עייף בכמה ממדים – פיזי, נפשי, רגשי, רוחני (זהו נכון לעכשיו מה שהרצון בוחר לציין שקיים למרות שהוא יודע שיש לכל ממד כמה שמות והוא שומר אותם במחסנית למקרה שהשכל יתעקש להמשיך לא להקשיב לרצון).
השכל מצדו נוהג בבגרות ובאחריות לכאורה ושוכח לפעמים שהוא מונע תמיד מהרצון, ולכן מאוד כדאי ורצוי שהם ישתפו פעולה.
בנקודה הזו, כשהם מתיישבים לדיון עמוק בנושא – מה לעשות עם הרצון העז שמבקש לצאת לחופש? מה עם הנפש שמבקשת להימלט מהחום? מה עם הגוף שמת מת מת לישון כי הוא כל הזמן במאבק עם החום ועם המזגנים, עם המשימות שהשכל והרצון מבקשים ממנו, והכי הכי עם ההתמודדות עם הלו"ז – זה שלא נותן לקום בזמן שהוא, הגוף, מוכן, כי "צריך" (לקום לעבודה, להכין סנדוויצ'ים, לצאת לריצה...להמשיך?)
וגם הרגש מצטרף עם קופסת הגפרורים שלו – זו שמציתה שמחה, כעס, עלבון, התלהבות, תסכול, אהבה, הנאה, משיכה, דחייה...להמשיך?
 
וכך מתכנסת "ההנהלה" (השכל, הנפש, הרגש, הגוף והרצון) לדיון – מה עושים עם הרצון העז לעשות "פוס" ולתת לכל החברים מעט מענה לצרכיהם. או במילים אחרות – האם לקחת זמן לעצמי (חופש) או להמשיך להיות "מבוגר אחראי" (ומותש – קוראים האחרים.)
 
אלו בעצם הכוחות הפועלים בפנים. אצל בתיה ושכמותה.
כל אחד מושך לכיוון שלו וכאשר כולם פועלים במידה שווה – בתיה ושכמותה מרגישים טוב. הכול מאוזן ובתנועה.
למעשה, מדובר ברגע מהיר של איזון. יש כאלו שקוראים לזה "הרמוניה". היא טובה במידה כי יש לה תכונה להרדים את ההנהלה...בעצם, למעשה, רוב הזמן ההנהלה נמצאת בתנועה לכיוון האיזון וליציאה ממנו. קוראים לזה גם התפתחות או חיים.
לפעמים צריך "חופש" כדי לאזן את ההנהלה שתהיה בתנועה מקדמת עבור בתיה ושכמותה.
 
בכל אופן בזמן שהדיון מתקיים במרץ (למרות שכולם יודעים שהרצון שמאוהב בעצמו הוא הוא המניע כאן ואם הוא לא היה מזהה את הצורך אצל שאר החברים הוא לא היה מבליט את עצמו כל כך דווקא בנושא הזה), בתיה מכינה לה משהו קטן ויוצאת לגינה לבהייה. כזאת היא בתיה. וטוב שכך.
 
משהו קטן – יהיה הפעם לחם שאור טוב, גבינת שמנת, נתח דק של סלמון כבוש, עלה שמיר, טבעת בצל או שתיים ואפשר גם צלפים כבושים או מלפפון חמוץ שנכבש לפני כמה ימים...והרבה נחת ושקט וסבלנות לשיחה שמתנהלת במקביל במשרדי ההנהלה של בתיה ושכמותה.
 
סלמון כבוש/ גרבד לאקס (בלעז)!
 
חומרים:
נתח שלם של פילה סלמון נקי מופשר
3 כפות סוכר
3 כפות מלח גס
שמיר קצוץ דק דק
 
לעבודה:
להוריד את העור מהסלמון כשהוא חצי קפוא. אם קניתם סלמון טרי – תבקשו מהמוכר לנקות אותו. על העור יש לפעמים קשקשים...
לערבב את החומרים יחד ולמרוח על הסלמון מכל הכיוונים. מאסז' כזה.
לעטוף היטב בניילון נצמד.
לעטוף את הניילון בנייר אפיה.
להניח בתבנית או בקופסה עם משקל כבד מעל.
להשאיר ל24 שעות או יותר במקרר.
כשמוציאים מהמקרר שוטפים את הסוכר ואת המלח ופורסים דק דק.
הדג נשמר לפחות שבוע במקרר.
 
ומכיוון שהזכרתי את המלפפון החמוץ – אז הנה תזכורת לאיך כובשים
 
מלפפונים חמוצים במלח
חומרים:
מלפפונים קטנים בלאדי שטופים
מלח גס
שמיר
שיני שום
 
 
הכנה:
קונים את הכמות הרצויה.
מכניסים לצנצנת לפי הסדר הבא: שמיר ושום – מלפפונים – שמיר ושום.
מכינים את מי המלח – כפית שטוחה מלח גס על כוס מים רגילה.
ממלאים את המים עד למעלה.
סוגרים את הצנצנת ומניחים על מגש או על צלחת כי הצנצנת "מזיעה" במהלך הכבישה.
3 ימים בחוץ, ולמקרר.
לשמור מכוסה במים.
 
וכך יושבה לה בתיה בגינתה מהרהרת ובוהה לועסת ומעכלת.
לאחר מכן – אם מדובר בשבת שאין בה אורחים או טיולים או משימות אחרות – היא תפרוש לה לישון ותקום רעננה ומאושרת בתקווה שההנהלה הגיעה למסקנות והאיזון נשמר וכולם מרוצים מספיק לנוע יחד וסקרנים מספיק לקראת משימות נוספות שמי מהחברים ימצא לנכון להביא לדיון בדרך אל האושר. תמיד בדרך אל האושר.
 
בתיאבון לאוכל ולחיים!
שלכם, בתיה בלסמי