כותרת
> C;
1/1
קולנוע, סרטים וביקורות

קולנוע בלב / טעימה מסרטי הקיץ (מאת לב אורלוב בשיתוף עם מיכאל אורלוב ויותם בראון)

משגב | פורטל משגב קולנוע, סרטים וביקורותפורסם: 08.07.15 , 13:51ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

לחמנייה ושעשועים - טעימה מסרטי הקיץ
 
עולם היורה


ביקור בפארק היורה. זאת החוויה ש"עולם היורה" החדש מנסה להעניק לצופה. ולמה להמציא את הגלגל מחדש, כשאפשר פשוט לגרום לישן להסתחרר מהר יותר? החידוש לקלאסיקה האהובה של ספילברג, הולך בנתיב הבטוח שסלל לו קודמו, מספק לצופים סרט הרפתקאות מפואר, עם נופח קלאסי: ביקור בפארק הפרה היסטורי המפורסם שיוצא מכלל שליטה עקב היהירות והחמדנות האנושית. רק שכאן הכול גדול יותר, מרהיב יותר, מפואר יותר. ובאופן מפתיע גם מצחיק יותר. "עולם היורה" הוא סרט עם חיוך גדול והמון מודעות עצמית: דמויות מוגזמות, מחוות וקריצות לסרט המקורי וגישה מחויכת, כמעט פארודית, לעלילה עצמה. וגברת אחת שנלחמת בדינוזאורים במעמקי הג'ונגל, על עקבים דקיקים- מבחירה, כי כך היא אוהבת את זה. דינוזאורים רצחניים, מרדפים מותחים, נופים עוצרי נשימה, הומור בריא, רומנטיקה, קצת נוסטלגיה: פשוט כייף לשקוע בהרפתקאה הנפלאה הזאת, שהיא ללא ספק צפייה קיצית מומלצת לכל המשפחה.
טד 2


האם לדובי פרוותי עם פה מנוול מגיעות זכויות אדם מלאות? ואם הוא מסוגל לבכות ולהסניף הרואין? על השאלות המאוד חשובות האלו מנסה לענות טד 2, סרטו החדש של סת' מק'פרלין.
כמו קודמו, גם טד 2 עוסק בדובון צעצוע שקם לו לתחייה, כשהפעם טד נאבק על זכויותיו האזרחיות. לא מפתיע אף אחד שהסרט מרגיש כמו פרק ארוך במיוחד בסדרת "איש משפחה" (הבייבי של מק'פרלין), על כל המשתמע מכך. בסך הכול זהו אוסף ארוך במיוחד של בדיחות מצבים גסות, שלא היו ממש מצחיקות לולא היה צעצוע פרוותי מעורב בהן.
כחובב מושבע של "איש משפחה" באתי עם ציפיות, ויצאתי עם תחושה של פספוס רציני. השליש הראשון של הסרט היה מופרע לחלוטין, מפתיע, וקורע מצחוק. ההמשך, החל מההתעסקות בזכויות האדם, היה צפוי מראש ודי צולע. לא ברורה לי למשל ההתעקשות על הנאומים הארוכים בנושאי זכויות אדם שחצו מזמן את גבול הסטירה וזלגו לכיוון הסכריניות הכול אמריקאית. ההתעסקות האובססיבית של הסרט בנושא די אירונית לאור הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון בארה"ב, וגם ודי מיותרת בשל כך.
בסופו של דבר מדובר בסרט שלא שווה צפייה בקולנוע, אלא צפייה ביתית עם חברים, וללא צפיות גבוהות לתחכום.

הקול בראש

 
מה הקול בראש שלכם אומר לכם לעשות? להיות שמחים, לכעוס, להתגעגע?
בסרט החדש של אולפני "פיקסאר"- "הקול בראש" מוצגת נקודת מבט שונה מעט על ההתנהגות שלנו – חבורה ססגונית של דמויות המייצגות רגש שונה כל אחת, ש"יושבות" לנו בראש ומנהלות את חיינו.
כיאה לאולפן, בולטים לטובה עיצוב הדמויות האיכותי, שהוא נדיר בסרטי אנימציה, ההומור היצירתי והחכם (ולעיתים גם פרוע) והאנימציה המצוינת, כך שגם מבוגרים ייהנו ממנו.
היוצרים השכילו ליצור סרט מבדר לכל המשפחה שעוסק ביחסי הגומלין בין הרגשות השונים, ומקומו של העצב בחיינו. במסע סוריאליסטי בראשה של ילדה על סף גיל ההתבגרות, שמזכיר במשהו את "אליס בארץ הפלאות", אנו נחשפים לתהליך ההתבגרות על קשיים מנקודת מבט מקורית, כשבסופו תובנה על טיבו של האושר.
השוליות של החשיבה הרציונלית כפי שהיא הוצגה בסרט העלתה אצלי תהיה על מרכזיותם של הרגשות בשליטה על מעשינו. מטרידה המחשבה מהו מקומה של המחשבה הצלולה בראשה של הגיבורה, ומה זה אומר עלינו?

מרגלת


"מרגלת" מתרחש בסביבה גברית למהדרין - עולם הריגול. אבל באופן מפתיע ומשעשע העולם כאן נשלט דווקא ע"י נשים- המפעילים, הסוכנים, הטובים והרעים- כולם כאן נשים. ובראשן- מליסה מקארתי, שהפכה בלי ששמנו לב לכוכב על הוליוודית. זה התחיל מתפקיד משנה גונב הצגה ב"מסיבת רווקות", ומפה לשם הפכה מקארתי לכוכבת הקומית הגדולה באמריקה, בלי תחרות.
מקארתי, היא סוזן קופר, אנליסטית מוכשרת ב CIA. קופר מתמחה בתפעול מבצעים מורכבים מאחורי הקלעים- עוזרת לסוכנים סקסיים ואלגנטיים לבצע משימות מסוכנות. כשיום אחד מתמזל לה לצאת לשטח, היא מסתערת על ההזדמנות לשנות את חייה.
"מרגלת" הוא מוצר מלוטש מפס היצור ההוליוודי, שנתפר במיוחד לפי המידות של הכוכבת שלו. מתקתק במיומנות לפי הנוסחה הבדוקה. זאת פארודיה על סרטי ריגול, כאשר האטרקציה המרכזית היא דמותה השמנה והמסורבלת של מליסה מקארתי מבצעת שלל פעלולים סטייל ג'יימס בונד. כשהיא נלחמת בנשים תמירות ובגברים חטובים היא נראית מאוד מגוחכת, וכמובן שהאתגר האמיתי שלה יהיה להוכיח לעולם ובעיקר לעצמה שהיא שווה משהו. ברק של יצירתיות או נשמה אמיתית לא מצאתי בסרט, מה שלא הפריע לי ליהנות מהסלפסטיק, הדמויות המופרכות והבדיחות שמפוזרות בסרט בכמות נדיבה.

הפמליה


הבמאי האגדי, ז'אן-לוק גודאר, אמר בזמנו ש"הטלוויזיה יוצרת שכחה; הקולנוע יוצר זיכרונות" צפייה בעיבוד הקולנועי של "הפמלייה" מוכיחה שגודאר טעה ובגדול. הסדרה האהובה והמצליחה ירדה ממסכי הטלוויזיה ב-2011 לאחר שמונה עונות, והשאירה קהל מעריצים משולהב ורעב לעוד, בעוד שהסרט מתקשה ליצור עניין ולהביא קהל לבתי הקולנוע, ובצדק. בפרק הנוכחי, בגרסת הסרט, גיבור הסדרה, ויני צ'ייס, מקבל הצעה מארי גולד (סוכנו לשעבר ומנהל אולפן הוליוודי) להפיק ולשחק בסרט רב תקציב אשר מסומן להיות ההצלחה הגדולה של הקיץ. במשך השעה וארבעים הבאות צ'ייס וחבורתו הצבעונית יתאמצו לסחוב פרק באורך של סרט, נעזרים במיטבי הסלבס (מארק וולברג, ליאם ניסן , ג'סיקה אלבה וכו') כדי למלא את החורים בעלילה החיוורת בעזרת הקסם ההוליוודי. עדיף להישאר בבית מול הטלוויזיה.