את השעון הראשון קנה לי אבי כשבועיים לפני העלייה לתורה. כך היה נהוג! המתנה האולטימטיבית לבר מצווה הייתה שעון. בני שכונת רחביה (תסלח לי תמי דומאי), היו מקבלים "דוקסה", בני שכונתי היו מקבלים "תחליף"!

נעליים היינו מקבלים פעמיים בשנה. פעם לפני ראש השנה ובפעם השנייה לפני חג הפסח.